English תנאי שימוש הודעות מפת האתר פורום צור קשר דף הבית  
דף הבית כתבו עלינו עיתונות ואינטרנט

  מוסף 24 שעות   יום שני, כ"ב בחשון תשס"ז - 13.11.2006

היו שלום ותודה על הדגים
 

ייפתח: מתקן בפארק "אקווריה"

במרכז לחקלאות ימית באילת - מכון בעל שם עולמי העוסק בהצלת דגים נכחדים - נערכים לסגור את הבאסטה מחוסר תקציב * במקביל, קם לו במרחק 15 ‏מטר מהמרכז פארק השעשועים החדש "אקוו‏ריה". חוקרי המכון אומנם מבינים יותר בדגים מאשר בפוליטיקה, ולמרות זאת הם משוכנעים ‏- אין כאו רק צירוף מקרים: "אנחנו תקועים לפארק כמו עצם בגרון. אחרי ‏שיסגרו אותנו לא תהיה ליזמים שום בעיה" * רן פקר, מנהל הפרויקט: ‏"אנחנו רוצים את השטח, אבל אין לנו שום קשר לסגירת המרכז"

 

ייסגר: המרכז לחקלאות ימית

מאת: עופר פטרסבורג

 

15 מטר מפתח המרכז לחקלאות ימית באילת (מלח"י) הוצב שלט ‏המבשר כי בקרוב יוקם כאן פארק שעשועים, 1,300 ‏דונם הכוללים בתי מלון, מגרשי גולף, מרכזי קונגרסים ושלל אטרקציות לילדים - זהו פארק אקווריה, פרויקט נדל"ן של יזמים אמריקאים בניצוחו של תא"ל במיל' רן פקר, מנהל הפרויקט בארץ. כשהילדים יצווחו ממרומי גלגל הענק, חוקרי המרכז כבר לא יהיו שם כדי לשמוע אותם. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, המרכז - בעל שם עולמי ‏בחקר הימי והאחראי לעשרות פיתוחים בינלאו‏מיים בתחום הים והדגה - ייסגר לצמיתות בעוד ‏כחודשיים בגלל היעדר תקציב. ‏איש במלח"י לא הצליח להוכיח קשר ישיר בין ‏הקמת הפרויקט לסגירת המרכז. למרות זאת משוכנעים שם, שאחרי שאחרון החוקרים יעזוב את המרכז, יפלוש הפארק לשטח הנטוש. "כשראינו את תוכניות הפארק, לא הבנו איך בדיוק יקימו את אותו כשאנחנו תקועים לו כמו עצם בגרון", אומר אחר החוקרים הבכירים במכון. "כשהתבשרנו שהולכים לחתוך לנו את התקציב כבר הבנו שעכשיו לא תהיה ליזמים שום בעיה. הם יהיו הראשונים להרוויח כשאנחנו נעזוב את האזור".

  רן פקר מכחיש כל קשר בין ההחלטה לסגור את המכון להקמת "אקווריה", אך באותה נשימה הוא מודה כי ישמח להתחרות במכרז על השטח שיתפנה. "ברור שנרצה את השטח", אומר פקר, "בדיוק כמו שבתי מלון באזור ילטשו עיניים לשטח הזה. לפני ארבע שנים, כשסיירתי באזור עם ראש העיר כדי לחפש קרקע אטרקטיבית, ביקרתי בין השאר במכון. הצעתי למשרד התשתיות הזדמנות נדירה להעביר את המכון למקום אחר, למבנה חדיש, ממוזג וממוחשב המתאים למאה ה-21‏, באמצעות המשקיעים האמריקאים שלנו. קיבלתי תשובה בנוסח: 'אל תתערב, זה לא עניינך'. נעצבתי לשמוע שהמרכז עומד להיסגר, אבל אין לזה קשר לפרויקט שלנו".
  4.5 ‏מיליון שקל - זה הסכום שאמור היה משרד התשתיות להעביר למרכז כדי להבטיח את המשך קיומו. אלא שבעקבות רפורמה שבמסגרתה יואחדו כמה מכוני מחקר, הוחלט במשרד שלא להעביר את הסכום.
סופם של הדגים

המרכז לחקלאות ימית צילום: ג'ו קוט

  המרכז לחקלאות ימית הוקם ב-1982 ‏כחלק מחקר ימים ואגמים בישראל. המרכז מתמחה בגידול, ביות ושימור מיני דגים. 50 ‏חוקרי המרכז, שמתקיים ממימון ממשלתי דל של תשעה מיליון שקל בשנה, חתומים על שורה של פיתוחים עולמיים להתמודדות עם ההיכחרות המואצת של דגת הים. המרכז נחשב למקום המוביל בעולם בכל הקשור ליכולת לגדל דגים מחוץ לים. החוקרים במרכז מצליחים לפענח את הגנטיקה ואת חיי המין של הדגים וגורמים להם להתרבות מחוץ לים, בבריכות מלאכותיות.

  חוקרי המרכז, שקבעו באילת את ביתם, נחשבים מובילים בעולם בתחומם, והשוק העולמי הפוטנציאלי לפיתוחי המכון עומד על 100 מיליארד דולר בשנה. בזכות פעילות המחקר והפיתוח של המרכז התפתח ענף החקלאות הימית בישראל לאורך החוף, בנגב, בערבה הדרומית ובאילת. עם סגירת שערי המכון יבוא הקץ לא רק על מאות טונות של דגים שייכחדו, אלא גם על מצבור אדיר של ידע, הון אנושי ופיתוחים מובילים בעולם.

  ההפסד הוא גם של העיר אילת, הנאבקת לשמור על אוכלוסייה חזקה. בשנים האחרונות הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון מגמה חדשה בתחום הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית, המופעלת מהקמפוס באילת על-ידי חוקרי המרכז ומושכת עשרות תלמידים מצטיינים. המרכז גם מקיים קורסים לנוער שוחר מדע באילת.

  ‏לנוכח הישגיו המדעיים הפך המרכז למוביל בעולם עם שורה של שיתופי פעולה עם קרנות ברחבי תבל ופרויקטים אזוריים עם ירדן ומצרים. רק לפני שבוע קיבל ד"ר עמוס טנדלר, מנהל המרכז, מכתב משמח מעמיתיו במכון המחקר הירדני (Marine Science Station‏) בעקבה, בו הם מודיעים לו על הכוונה להמשיך לשתף פעולה עם המרכז באילת גם השנה. מכתב דומה הגיע שבועות ספורים קודם לכן גם מהעמיתים שבמכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה ודיג במצרים.

  ‏לפני כשנה החליטה הממשלה לערוך רפורמה בכל תחום הפעילות המחקרית הממשלתית בישראל. כחלק מהרפורמה הוקמה ועדת טייכר, שבדקה את מכוני המחקר הממשלתיים והמליצה לאחד בין מספר מכונים. בין המועמדים לאיחוד היה גם המכון לחקר האגמים והימים, הגוף שמעביר תקציבים למלח"י. "בשלב הזה עוד לא היינו מוטרדים, כי קיבלנו הבטחה מפורשת שימצאו לנו בית אחר שיאפשר לנו להמשיך את משימתנו", אומר ד"ר טנדלר.

  ‏כנהוג במקרים כאלה, המליצה הוועדה להקים ועדה נוספת, שתבחן יותר לעומק את עתידו של מלח"י. במלח"י פנטזו שהוועדה שתוקם דווקא תמליץ להגדיל את תקציבם. "לפני עשור עמדנו בפני ועדה מקצועית דומה, ועדת בועז, שהחליטה לאור הישגי המרכז שיש להגדיל את נפח השקעות הממשלה במחקר ופיתוח לחקלאות ימית", מספר ד"ר טנדלר. "מאז שוכנות המלצות הוועדה בגנזך ממשלתי כלשהו כאבן שאין לה הופכין, למרות פניות בכתב של שרי התשתיות הלאומיות והחקלאות אז, אריאל שרון ורפאל איתן, לשר האוצר אז, יעקב נאמן, להגדלת התקציב למלח"י. חשבנו שעכשיו, כשכל הסקרים על מצב הדגה בים מראים כי תוך 50 ‏ שנה תיעלם הדגה, כשהחשיבות של חקלאות ימית בישראל ובעולם רק הולכת וגדלה, תקום ועדה שתבין את הפוטנציאל של חקלאות ימית וחשיבותו לישראל".

  בסופו של דבר, לא רק שתקציבי המרכז לא גדלו, אלא שמשרד התשתיות הזדרז לשים יד על הברז ולסגור את התקציב של מלח"י. למרבה האבסורד, ביום חמישי השבוע יתייצב שר התשתיות בנימין בן-אליעזר במרכז לטקס חנוכת בריכות המים היבשתיות, אליהן יעברו דגי הדניס מכלובי הדגים שעוררו ביקורת ציבורית נוקבת. בשנה האחרונה עבד המכון, בשליחות הממשלה ובמימונה, על פתרון למניעת נזק למפרץ אילת מגידול הדגים בחוות. המכון פיתח מערכת יבשתית לגידול 150 ‏טון דגים בשנה בבריכות בהשקעה של מיליון דולר - שניתנו על-ידי הממשלה. כן, אותה הממשלה שעכשיו מונעת מהם תקציב.

  "מצד אחד, המדינה מעבירה לנו השנה מיליון דולר להקמת בריכות דגים יבשתיות שיחליפו את כלובי הדניס המזהמים", אומר ד"ר עמוס טנדלר, מנהל המרכז, "ומצד שני מחסלים את פעילותנו ולא יהיה מי שיקים את המיזם הזה. שר התשתיות עצמו מאוד מפרגן למקום ומגיע לחנוך את הפרויקט, ובאותו זמן המנכ"ל שלו מכריז שלא יעביר לנו כסף".

 

חוקרים מחפשים עבודה
  ואם לא די בסיפור החלמאי הזה, הנה עוד דוגמה: בעוד משרד התשתיות נמנע מלהעביר את התקציב למרכז, משרד האוצר דווקא העביר את חלקו. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה", אומר ד"ר מוקי שפיגל, חוקר בכיר במרכז. "העובדה שמשרד אחד החליט להפסיק את התקציב בשעה שמשרד אחר ממשיך להעביר תקציבים מראה עד כמה שרירותית הייתה ההחלטה לסגור את המקום".

   ‏ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "תחת משרד התשתיות עבדו שלושה מכונים - המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי והמכון לחקר ימים ואגמים, שבמסגרתו פועל המרכז לחקלאות ימית באילת. על-פי מדיניות הממשלה, ובהובלת משרד האוצר, הוחלט כי כל פעילות לא שלטונית תופרט. במסגרת איחוד המכונים יאוחדו שלושת המכונים לגוף אחד ויעבדו תחת משרד התשתיות. בעקבות לחץ משרד התשתיות, שהתנגד להפרטה מלאה, פעילות החקלאות הימית לא תופרט, אלא פעילותה תופרד מפעילות משרד התשתיות הלאומיות ותועבר למשרד החקלאות. משרד התשתיות אף העביר את בסיס התקציב, סכום המהווה מחצית מהפעילות, להמשך פעילות תחת משרד החקלאות".

‏"מגלגלים אותנו במשרדי הממשלה מאחד לשני", אומד ד"ר טנדלר. "השורה התחתונה היא שב-2007 אנחנו לא מתוקצבים להמשך פעילות. מבחינתנו, במצב הנוכחי אין שום דרך שנמשיך לעבוד. חלק מאיתנו כבר מחפשים אלטרנטיבות אחרות בשוק".

תודות וקרדיטים יצירת קשר פניה למנהל האתר פרסום באתר

האתר ניבנה ע"י אלי וישניצר- ועד עובדי חקר ימים ואגמים לישראל