English תנאי שימוש הודעות מפת האתר פורום צור קשר דף הבית  
דף הבית כתבו עלינו עיתונות ואינטרנט

המרכז לחקלאות ימית - התקווה לשונית באילת - כתבה בעיתון הארץ

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=788864

 
התקווה לשונית באילת: בריכות דגי דניס       עדכון אחרון - 04:37 16/11/06
מאת צפריר רינת
לאחר עשר שנים: מסתמן פתרון לבעיית כלובי הדגים בים סוף
 
בתמונה למעלה: מתקן החלוץ לגידול דגי דניס, במרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, אתמול; למטה: הבריכות במתקן
תצלומים: מורי חן

 

קרוב לעשר שנים לאחר שהחל הוויכוח על פעילותם של כלובי הדגים במפרץ אילת בגלל הסיכון שהם מהווים לסביבה הימית, ייחנך היום באזור פרויקט שהצלחתו עשויה לשמש חלופה יבשתית לגידול הדגים שאינה גורמת בעיות של זיהום סביבתי.

המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, שפיתח את הטכנולוגיה לגידול דגים בכלובים, ישיק היום בשטחו מתקן חלוץ (פיילוט) לגידול דגים בבריכות ביבשה. המתקן יופעל על ידי חברת "ערדג", שהיא אחת משתי החברות המפעילות כיום כלובי דגים באילת.

 

מדובר במתקן שבו יופעלו טכניקות גידול וטיהור מים בעלות ייחוד עולמי. במסגרת הפרויקט יגדלו מדי שנה כ-150 טונות של דגי דניס. אם הפרויקט יוכיח ישימות כלכלית, וניתן יהיה להתמודד עם השפעותיו הסביבתיות, יוכלו שתי חברות החקלאות הימית להקים בריכות בסדר גודל מסחרי בדרום הערבה ולהמשיך בענף גידול הדגים.

 

על פי החלטת הממשלה מ2005, על חברות הדגים להפסיק בתוך שנתיים באופן מוחלט את פעילותן בים
סוף ולהוציא את כל כלובי הדגים. הממשלה אישרה תוכנית מתאר למפרץ אילת שאוסרת את המשך הפעלת הכלובים. זאת מחשש שהפרשות הדגים הנפלטות מהכלובים, ומכילות חומרי דשן כמו חנקן וזרחן, יאיימו על שונית האלמוגים במפרץ. 


המתקן כולל 12 בריכות לפיטום הדגים ושתי בריכות לקליטת דגיגים. האיכלוס הראשוני של המתקן בדגיגי דניס החל כבר לפני מספר חודשים. לדברי נעם מוזס, מהנדס במרכז הלאומי לחקלאות ימית, יידרשו כשלוש שנים כדי לבחון באופן מלא את מידת ההצלחה של השיטה החדשה.

מתקן החלוץ מקבל מים הנשאבים מהים ולפי התוכנית, הם מוזרמים חזרה לים ללא מזהמים. בשלב הנוכחי, מופעל מתקן מיושן יותר לטיהור המים ובהמשך יופעל מתקן חדיש, שפותח בשיתוף עם מומחים מהטכניון. פירוק החומרים המזהמים נעשה באמצעות חיידקים ומקור המזון המסייע לקיומם הוא הפרשות הדגים. "אנחנו נזרים לים מים העומדים בכל הדרישות של המשרד להגנת הסביבה", אומר מוזס.

מגדלי הדגים ייאלצו להתמודד עם מגדלים בארצות אחרות שעדיין יכולים להשתמש בכלובים ימיים, ועלות הפעלתם נמוכה יותר. לכן נעשה מאמץ להגיע לחיסכון מירבי בעלויות המתקן היבשתי. אספקת החמצן תיעשה בהחדרת צינור אוויר מבעבע למים ולא באמצעות הוספת חמצן נקי שהיא יקרה יותר. סיחרור והזרמת המים בבריכות יתבצעו תוך חיסכון באנרגיה, למשל תוך שימוש בהפרשי גבהים להזרמת המים. כמו כן, יהיה טיהור גם בתוך הבריכות שיאפשר שימוש חוזר במים. מוזס מעריך שבעתיד תרד במידה ניכרת כמות המים שצריך להזרים אל הבריכות מהים הודות לשימוש החוזר. כך ניתן יהיה להקים בריכות במרחק גדול מהים, ללא צורך לשאוב כמויות מים גדולות לבריכות.

תודות וקרדיטים יצירת קשר פניה למנהל האתר פרסום באתר

האתר ניבנה ע"י אלי וישניצר- ועד עובדי חקר ימים ואגמים לישראל